טיולים בטבע בסלובקיה (נחיתה בוינה)

החלטנו לבקר בסלובקיה בשל מחירי המחייה הסבירים והטבע הגולמי אך הנגיש שהמדינה מציעה, אך בעיקר בשל מזג האוויר הקריר השורר בה בחודש אוגוסט, ואכן זכינו לחוות ימים גשומים במהלך שהותינו. פגשנו מעט תיירים מישראל, רוב התיירים בסלובקיה הינם מקומיים או תיירים מפולין השכנה, והם מאוד מופתעים לגלות כי ישראלים מגלים עניין בארצם הקטנה. הסלובקים הם עם שמאוד אוהב לטייל ומאוד אוהב פעילות ספורטיבית ורוב האטרקציות אכן מתאימות לכך. הכתב הסלובקי נכתב באותיות לטיניות ולכן קל מאוד להתמצא (מניחה שלדוברי רוסית יהיה אפילו קל לתקשר).

הטיול מתאים למשפחות שאוהבות טבע וטיולים ו.

יום 1 –

טסנו לוינה דרך קייב עם אוקריניאן אייר ליין. טיסה הלוך מאוד נעימה. קונקשן קצר של 45 דקות שבהחלט הספיק כדי שאנחנו והמזוודות נעבור בניחותא לטיסת ההמשך (או אולי הספקנו בגלל שביקשנו מכולם לעקוף בתור לבידוק ) .

אספנו את הרכב ששכרנו (קצת מייגע להגיע להשכרת הרכב והדרך כוללת הליכה דרך שלל מעברים תת קרקעיים, אך כמובן שהשילוט ברור).

שילמנו עוד כ44 יורו על מעבר הגבול לסלובקיה.

טיפ לביטוח רכב – את הרכב ביטחנו בביטוח אקסס (ביטול השתתפות עצמית) באמצעות אתר האינטרנט של icarhireinsurance . מציעים ביטוח מאוד זול.

בתחנת הדלק שנמצאת ממש בסמוך לעבר הגבול יש לרכוש מדבקה לנסיעה בכבישים המהירים. אנו רכשנו את המדבקה דרך אתר האינטרנט כי חששנו שנפספס את התחנה אך היא ממש על הגבול ולא ניתן לפספס אותה.

רצינו לעצור בדקטלון ברטיסלבה אך העייפות הכריעה ונסענו ישירות לבקתה שלנו בעיירה liptovsky stianivca. השם של הבקתות chulapky u babky (הבקתות של סבתא). התמונות באתר תואמות אחד לאחד למה שקיים בפועל בבקתה. הבקתה נמצאת ברחוב בקצה הכפר מול גבעות מוריקות. הרחוב כולו מיושב בבקתות נופש להשכרה כך שניתן לנסוע מספר משפחות יחדיו. כל הבקתות נבנו מעץ בבניה סלובקית טיפוסית, כאשר מספר חברות ניהול דואגות להשכרת הבקתות, את הבקתה שהשכרנו מנהלים זוג צעיר ונחמד הגר בכפר הסמוך. הבקתה המפנקת שלנו (מספר 4) כללה 2 חדרי שינה, סלון, מטבח מאובזר, חדר אוכל, מכונת כביסה, 2 שירותים, מקלחת, אמבטיה וחדר ברביקיו נפרד ומקורה. הכנו ארוחת ערב בצימר (בדרך הצטיידנו בטסקו) והלכנו לישון . יש בקתות עם משחקי גינה לילדים, כדאי לשקול אם באים אם ילדים קטנים.

לאתר הבקתה לחצו כאן

​​​יום 2 –

על פי התחזית אמור היה לרדת גשם מהצהרים של יום זה והחלטנו ללכת, בהמלצת חברים, לפארק המים גינו פרדייס GINO PARADISE בבשנובה (רבע שעה נסיעה מהבקתה). 6 מגלשות מקורות במספר דרגות קושי ומספר מגלשות פתוחות, בריכות מחוממות פנימיות וחיצוניות, בריכת גלים ואזור כייפי לילדים קטנים. בכניסה מקבלים צמיד שאיתו ניתן לשלם עבור כל דבר בפארק. כניסה עלתה לארבעתנו 67 יורו. בילינו מעל 6 שעות בפארק כאשר חלק מהזמן יורד עלינו גשם זלעפות (כיף אמיתי!). היה מוצלח מאוד אך הקטנה חזרה עם דלקת בעין (טופל בעזרת טיפות עיניים שנקנו בבית מרקחת של טסקו).

יום 3 –

הבוקר התחיל גשום והעברנו בוקר איטי בבקתה. לאחר מכן הלכנו לקניות במרכז של מיקולש (נעלי אדידס ונעלי טיולים במחירים טובים – לדוגמא נעלי טיולים למבוגרים 30 יורו, אדידס לילדים 25 יורו) . בערב הלכנו לאכול במסעדה מסורתית (קוליבה) שנמצאת במקום משגע בעיירה רוזומברוק ליד אתר הסקי. KOLIBA U DOBREHO PASTIERA. חייבת לציין שהאוכל הסלובקי לא קלע לטעמנו אך הוא זול ביותר ומשביע.מנת דג פורל בגריל בתוספת תפוחי אדמה בחמאה ופטרוזיליה – 7 יורו למנה

יום 4 –

את היום התחלנו בגן החיות zoo kontakt ליד טטרלנדיה. גן חיות קטן בן ניתן ללטף שלל חיות כמו פומה, טיגריס, דוב קטן, לטאות למינהן. כניסה עולה 5 יורו לאדם.

לאחר מכן ישבנו לפיקניק במיקום מאוד יפה בדרך ליאסנה (טיפסנו על אחד ההרים ומצאנו אזור דשא מעולה לפיקניקים נמצא מעל תחנת עצירה עם תחנת מידע וחנות אאוטלט ספורט ) . כאשר הבנו שאנחנו ליד יאסנה המשכנו ועלינו להר הופוק. העליה ב3 רכבלים (פתוח, רכבת וסגור) . במעלה ההר ניתן להמשיך לעלות ברגל לפסגה בגובה 2024 מטר (עליה של מספר דקות) . הנוף מההר מדהים בשעות אחר הצהרים. ירידה אחרונה מההר בשעה 18:00. כרטיס עולה 19 יורו למבוגר, 14 לילד וילדים מתחת לגיל 6 לא משלמים. תכננו לרדת מההר בקארטים (מין מכונית קטנה עם ברקסים בלבד) אך עד שירדנו סגרו את דוכן ההשכרה. בדרך חזרה לא מצאנו מקום פתוח לאכול בו. אז עצרנו בסופר ורכשנו בשר ופחמים ועשינו “על האש” בבקתה.

יום 5-

את היום הקדשנו למסלול שמתחיל מאחורי הוטל דיירי בטרחובה אשר בהרי הפטרה המזרחיים (חניה 3 יורו) . עולים במסלול הכחול, ממשיכים בצהוב עד שמגיעים לבקתה, שותים בניחותא בירה וקופולה – המשקה הלאומי של סלובקיה שמורכב מערבוב של קולה, פאנטה וחומר נגד כאב גרון ורובצים קצת על הדשא. יש גדר חשמלית לכבשים, היא עובדת.. בדקנו! בחזרה יורדים במסלול הכחול ובדרך טובלים רגליים בנחל. יש סולמות קטנים וגשרי עץ והמסלול יפה אך קליל למדי ולכן אכזב מעט. לאחר מכן אכלנו בקוליבה של הוטל דיירי.

יום 6-

נסענו לאזור הטטרה הגבוהים לעיירה סטרי סמיקלוביץ Stary Smokovec-Hrebienok ועלינו ברכבל להר בניוק (9 יורו מבוגר, 6 יורו ילד. מתחת לגיל 6 לא משלמים) ומשם מסלול רגלי לא ארוך לראות את המפלים המרשימים, בדרך זללנו פטל מתוק הגדל בשיחים בצד הדרך. לאחר מכן נסענו מזרחה לטירת Spišský hrad ספיש  המרשימה. במקום חדר עינויים ותצוגת נשק יפה. יש מדריך אודיו באנגלית או אפליקציה המספרת את סיפור המקום . ההדרכה במקום רק בסלובקית. בדרך חזרה עצרנו בפיצה קליפורניה ברוזמברוק.

יום 7-

התחלנו את הבוקר בחגיגות יום הולדת . אפינו עוגת שוקולד ניפחנו בלונים. והחלטנו שאת היום נקדיש להוצאת אדרנלין. התחלנו במגלשות הרים ב fun park ziarce (הוויז מכיר את הכתובת ) העלות 5 יורו למבוגר ו-4 לילד כאשר ילד קטן שעולה יחד עם מבוגר לא משלם. ניתן לשלוט על המהירות כך שמתאים גם למי שפוחד (אני התנדבתי לצלם) ,לאחר מכן עלינו להר הופוק ברגל עד לתחנה הראשונה (20 דקות עליה) על מנת לרדת בקארטים שפיספסנו בפעם הקודמת. 6 יורו לקארט כאשר רק ילדים מגיל 12 יכולים לרכב לבד. אני נסעתי עם הבן שלקח את העניינים לידיים והרכיב אותנו למטה תוך כדי צעקות רמות שלי (מדהים איך הוא הצליח להשתלט על הקארט, אני כל הזמן העפתי אותנו מהמסלול) . לאחר מכן הבנים עשו עוד סיבוב ואני והילדה הלכנו לעשות סיבוב סביב האגם VRBICKÉ PLESO , האגם נמצא מאחורי מלון גראנד שנמצא בסוף השביל .

לאחר מכן נכנסנו לטרנזניה בראבו Hrabovo. הבנים עשו את המסלול של ה גדולים (מעל 150 ס”מ) ואני השגחתי על הילדה במסלול של הקטנים. המדריכה דוברת עברית ונתנה לילד לעלות למרות שהוא עדיין לא 1.5 מטר וכמובן שהוא צלח את המסלול בגבורה. בערב תכננו ברביקיו והצטרפו אלינו השכנים הנחמדים מהבקתה הצמודה שגילינו במקרה שהם מישראל והילדים שלהם היו מתוקים להפליא.

יום 8 –

נסענו לכיוון גן העדן הסלובקי  Slovenský raj על מנת לעשות את מסלול ה- Suchá Belá gorge (מבטאים סוהה בלה) . יש לנסוע לעיירה Podlesok חונים בחניה בכניסה (2 יורו לרכב ) נכנסים למסלול (שילוט ברור) . הכניסה למסלול עלתה לנו כ-4 יורו למשפחה (יש ביתן תשלום בכניסה למסלול).

מסלול של 12 ק”מ כאשר תוך כדי עולים כ 500 מטר. המסלול עובר בתוך נקיק יפייפה מלא בצמחייה . ההליכה הינה ברובה בתוך נחל עם מים קפואים (כדאי מאוד ללכת ביום חם כפי שאנו עשינו) , לא ניתן להימנע מהליכה במים ויש להצטייד בנעלי הליכה סבירות (עם סוליה טובה). המסלול מלא בגשרי עץ, גזעי עצים שיש לטפס עליהם, הליכה במים והמון סולמות ברזל (4 אזורים שונים בהם יש לעלות בסולם, כאשר הסולם הראשון מאוד גבוה ומורכב מ 3 סולמות שונים ובערך בגובה של 3 קומות).

לאחר עליה של כ-3 שעות יש לרדת בדרך סלולה העוברת ביער, בערך שעתיים נוספות. ניתן לשכור אופניים לירידה אך היא קצת תלולה ולא נראית בטיחותית לילדים, אז אנחנו ויתרנו. המסלול מתאים לילדים מיטיבי לכת בלבד .

לאחר מכן ישבנו לאכול באחד הפונדקים בתחתית ההר. אכלנו מרק גולש טוב, בלינצ'סים, חינקלי ומאפה שום טעים עם גבינה . יש לציין כי קמנו מאוד תפוסים ביום למחרת, בעיקר בגלל הירידה שאיננו מורגלים בה

יום 9 –

הגוף כואב מאוד מהטיול בסוחה בלה , אז קמים מאוחר והילדים רוצים שוב לפארק חבלים. נוסעים לטרנזניה בראבו Hrabovo. הבנים מיד הולכים למסלול של המבוגרים (מעל 150 סמ') אך מסתבר שפה באמת חייבים להיות מעל 150 ס מ (ולטעמי מעל 160 ס מ) על מנת לסיים את המסלול. הילד לא הצליח להתקדם וחולץ באמצעות גלישת סנפלינג מהעץ (גם חוויה) . אני עשיתי אומגה מעל האגם (חביב) . חייבת לציין כי המסלול לילדים הרבה יותר מאתגר באתר זה, ואם יש ילדים מתחת ל 150

* כדאי להגיע רק לכאן ולוותר על טרזניה ביאסנה. למרות שמסלול המבוגרים קשה יותר (אך קצר יותר) . היינו עייפים ורעבים וגם קצת עצבניים וחזרנו לישון בבקתה.

יום 10 –

את היום הקדשנו לשמורת הטבע פייניני pieniny . נסענו לעיירה Cerveny Klastor ועשינו ראפטינג עם מדריך ב rafting pieniny . יש גם אפשרות לשוט ברפסודה מתחילת הכפר. במקום השייט התעקשו שניקח מדריך, מה שהתברר כרעיון מעולה כי הוא חתר כשלילדים נגמר הכוח וגם היו לו הסברים מעניינים (14 יורו לאדם) . לאחר סיום הרפטינג, שנמשך כשעה וחצי של חתירה בתוך קניון מרשים אך על הנהר רגוע מאוד. לפני תחילת הרפטינג השכרנו מחברת הראפטינג אופניים (4 יורו לאופניים) על מנת שימתינו לנו בסיום המסלול (הליכה של קילומטר מסיום המסלול ליתר דיוק) מה שהיה רעיון לא כך כך חכם כי לא הייתה להם עגלה לילדה והשכרנו לקטנה אופניים. בעייתי במקצת כי היא למדה לרכב ללא גלגלי עזר כשבוע לפני שהגענו לסלובקיה. בדרך כבר הבנו שעשינו טעות והיא לא תוכל לרכב את כל הדרך חזרה (10 קמ עם עליות וירידות) .למזלנו בדוכן אחר באזור ההשכרה היו אופניים עם עגלה. מה שהתברר כהצלה אמיתית (10 יורו לאופניים ועגלה). התחלנו לדווש לנו בשמחה כאשר ברקע הרוח מתגברת , ועלי השלכת מתחילים לנשור כמו במעשה קסם על פני הנהר השוצף. רעמים מתחילים להישמע במרחק… בתוך כמה דקות נפתחו מעלינו ארובות השמיים וגשם כבד החל לרדת. תוך דקות נרטבנו עד לשד עצמותינו אך המשכנו לדווש. עד שהגענו למקום מחסה מקורה. אך הרוח והקור היו חזקים מאוד (מזל שהקטנה הייתה בעגלה שניתן לכסות מפני גשם וכך ניצלו גם התיקים שלנו) החלטנו שעדיף לרכב מאשר לעמוד ולקפוא. המשכנו לרכב בגשם השוטף בחזרה למקום היציאה ולרכב שלנו (שהיה מאוד קשה לאתר בגשם השוטף) . החלפנו לבגדים יבשים והמשכנו רעבים למסעדה שנקראת goralsky dvor בהמשך הכביש. אנשי הגורל גרים בגבול של פולין. המקום הינו חווה עם חיות משק, והדגמה של חייהם של אנשי הגורל. אוכל מעניין וטעים. לאחר מכן חזרנו לבקתה ואפילו זכינו לראות קשת בשמיים.

נהר הדונייץ המהווה את הגבול בין סלובקיה לפולין (צד שמאל פולין וצד ימין סלובקיה). השמיים עוד כחולים והשמש מאירה בשמיים

יום 11 –

יצאנו מוקדם מהבקתה בדרך הארוכה לוינה. הפעם מערכת הניווט לקחה אותנו דרך ז'ילינה טרנצין. דרך פחות יפה מהדרך שעוברת דרך ביאנסקה ביטריצה בה הגענו. עצירה קצרה דקטלון ברטיסלבה ולשדה התעופה של וינה